הפוסט על המכשיר והטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.

חשוב לעקוב אחר התפתחות הילדים, ואחד המדדים המאפשרים לנו לעשות זאת הוא באמצעות עקומת גדילה. עקומת הגדילה מאפשרת לכם לראות מהו הגובה הממוצע לפי גיל, ובאיזה אחוזון הילד נמצא.

עד היום בדיקות גיל עצמות ובדיקות לחיזוי גובה נשענו על טכנולוגיות הרנטגן, דבר שחשף את הילדים לקרינה מזיקה. ולאחר הבדיקה נדרש תהליך פענוח אנושי הגוזל זמן ובעל פוטנציאל לטעויות.

כיום ניתן לעשות זאת באמצעות בדיקת BAUSport, זוהי מהפכה של ממש. הבדיקות משתמשות בטכנולוגיות האולטראסאונד, המאפשרת בדיקה בטוחה ללא חשיפה לקרינה מסוכנת.

ולא רק שהבדיקה בטוחה, היא גם מפוענחת באמצעות מחשב, דבר המונע טעויות אנוש ומאפשר תשובות מידיות על המקום.

גובה ממוצע לגיל 11

על פי הסטטיסטיקות, הגובה הממוצע בגיל 11 הוא 149.3 ס“מ עבור הבנים, ו 150.4 ס“מ עבור הבנות.

גובה ממוצע לגיל 12

הגובה הממוצע בגיל 12 הוא 154.2 ס“מ עבור הבנים, ו 154.8 ס“מ עבור הבנות.

גובה ממוצע לגיל 13

הגובה הממוצע בגיל 13 הוא 162.5 ס“מ עבור הבנים, ו 158.1 ס“מ עבור הבנות.

גובה ממוצע לגיל 14

הגובה הממוצע בגיל 14 הוא 169 ס“מ עבור הבנים, ו 161.8 ס“מ עבור הבנות.

גובה ממוצע לגיל 15

הגובה הממוצע בגיל 15 הוא 172.3 ס“מ עבור הבנים, ו 161.8 ס“מ עבור הבנות.

מה ההבדל בין גיל עצמות לגיל כרונולוגי?

גיל עצמות הוא אחד המדדים השכיחים לזהות בעיות התפתחותיות. גיל העצמות מחושב על ידי השוואת צילום רנטגן של כף היד, למאגר צילומי רנטגן של ילדים בני אותו גיל. הגיל הכרונולוגי הוא פשוט הגיל של הילד המחושב מיום לידתו.

הבדיקה מאפשרת לראות האם גיל העצמות תואם את הגיל הכרונולוגי. סטייה מסוימות (איחור או קידום) היא דבר שכיח. אך כאשר ישנו פער של יותר משתי סטיות תקן, הדבר דורש תשומת לב רפואית.

איך בודקים פוטנציאל גובה?

ישנן שיטות לחיזוי גובה, אך יש לציין כי אין שיטה בעלת דיוק מוחלט. לצורך חיזוי הגובה בודקים את גיל העצמות, הגיל הכרונולוגי והגובה הנוכחי של הילד. באמצעות נתונים אלו, הרופאים בודקים בטבלאות סטטיסטיות ומנסים להעריך את הגובה הסופי.

השפעת הספורט על חיזוי גובה?

ישנו מיתוס כי העיסוק בפעילות גופנית פוגע בגובה. אך המחקרים מראים כי אין שוני סטטיסטי בין הגובה של אלו העוסקים בפעילות גופנית לבין אלו שאינם.  בעבר הוצגו מחקרים המדברים על פגיעה בגובה אצל מתעמלות, אך כיום ידוע כי ההבדל בגובה נבע דווקא מבעיות תזונה בקרב הילדות.

באיזה גיל בנים גובהים?

עיקר הגדילה אצל בנים מתרחשת עד גיל 16, אך תיתכן גדילה מעטה גם עד גיל 18 ואפילו מעט אחרי.

האם גובה זה גנטי?

גנטיקה היא אחד הגורמים הדומיננטיים המשפיעים על גובה הילדים. אך ישנם גורמים היכולים לפגוע במימוש הפוטנציאל הגנטי, כמו חוסרים תזונתיים או מצבים רפואיים מסוימים.

איך לגרום לילד להיות גבוה?

לא קיימות שיטות היכולות לגרום לילד לגבוה יותר מהפוטנציאל הגנטי שלו. אך יתכן כי ישנן בעיות המונעות מהילד למצות את הפוטנציאל. תזונה נכונה היא אחד הגורמים החשובים, אך חשוב לאבחן את התפתחות הילד על מנת לזהות בעיות הורמונליות או אחרות המונעות ממנו לממש את הפוטנציאל.

האם בנות גובהות לאחר קבלת המחזור?

עיקר הגדילה אצל בנות מתרחשת לפני הופעת המחזור, אך אין זה נכון כי הגדילה נפסקת. הבנות עשויות לגדול כ 5-7 ס“מ נוספים גם לאחר המחזור.

עיקר הצמיחה אצל בנות מתרחשת עד גיל 14, אך תיתכן צמיחה מעטה גם בשנים שאחרי.

הפוסט גובה ממוצע לפי גיל הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את תופעות הלוואי המיידיות, את המהימנות הערכת הגיל באמצעות מכשיר ה-BAUS ולהשוות את תוצאות ההערכות האלו להערכות המתבצעות בשיטות האלטרנטיביות.

משתתפי המחקר- מחקר השוואתי זה כלל 150 מטופלים (משתתפי מחקר) כאשר כמחצית- 76 מהם היו בנים. משתתפי המחקר גויסו מתוך רשימות מטופלים של רופאי ילדים מהמרכז הרפואי, "אסף הרופא". כל ההערכות שנעשו  באמצעות רנטגן ואולטרסאונד, נערכו בטרם תחילת המחקר למטרות רפואיות ובטווח של עד שלושה חודשים לפני תחילתו. משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות: קבוצת האנליזה או קבוצת המחקר אשר כללה 100 משתתפים, מהם 40 בנים וקבוצת הביקורת אשר כללה 50 משתתפים, 27 מהם בנים. כלל המשתתפים נעו בין הגילאים 4-17. ילדים אשר אובחנו כסובלים ממחלת עצמת או אשר נוטלים תרופות מכל סוג- הוצאו מן המחקר.

שיטת המחקר- בנוסף לבדיקות הרנטגן והאולטרסאונד של כל מטופל, ממצאי המחקר כללו גם הערכה וויזואלית של מומחים- כל מטופל נדבק והוערך על ידי שלושה מומחים שונים באופן נפרד ותוצאות הערכתם נקבעה על ידי חישוב ממוצע של שלושת ההערכות. לצד הערכות אלו, נערכו הערכות של גיל מבנה השלד של כל אחד מן המשתתפים באמצעות מכשיר ה-BAUS.

תוצאות המחקר- מהימנות ההערכות של גיל מבנה העצמות אשר התבצעו באמצעות מכשיר ה-BAUS אוששה בהשוואת לתוצאות אשר עלו מבדיקות הרנטגן, בדיקות האולטרסאונד והבדיקות הוויזואליות. תוצאות המחקר הצביעו על אמינות הטכנולוגיה החדשה באמצעות אחוזי התאמה של מעל ל-99% לתוצאות שאר הבדיקות אשר נכללו במחקר.

מסקנות החוקרים- מתוצאות המחקר החוקרים הסיקו כי מידת המהימנות, האמינות והדיוק של תוצאות הערכת גיל מבנה השלד באמצעות טכנולוגיית ה-BAUS היא גבוה מאוד וזאת בהתאם לסטנדרטים סטטיסטים של מחקרים בתחום הרפואה, קרי מעל ל-99%. לפיכך מכשיר ה-BAUS מהווה אלטרנטיבה עדיפה על בדיקות הרנטגן, בדיקות האולטרסאונד והבדיקות הוויזואליות כיוון שהוא איננו לוקה בחסרונות של אלו. כמו כן, למכשיר מכשיר ה-BAUS אין, בהתאם למחקר, תופעות לוואי מיידיות. 

הפוסט גיל עצמות – יתרונות השימוש ב-BAUSport בהערכת גיל העצמות הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.

תוצאות המחקר: ההשוואה הסטטיסטית המורכבת ורבת הממדים אשר נערכה במחקר הנוכחי הניבה את התוצאות הבאות: נמצא כי ההערכות אשר בוצעו בשיטת ה- BAUSsport\ SonicBoneהיו בהתאמה גבוהה מאוד להערכות אשר בוצעו על ידי שיטת הפל וכי ההתאמה בין שתי סולמות ההערכה הללו היו גבוהים יותר מאשר התאמות אשר נמצאו במחקרים קודמים אשר השוו בין שיטת הערכה אחרות לבין שיטת הפל. התאמה זו מצביעה על מידה גבוהה מאוד של אמינות ודיוק של הערכות גיל מבנה שלד העצמות המתבצעות באמצעות שיטת ה- BAUSsport\ SonicBone, שכן שיטת פל הוכחה באופן חוזר ונשנה כשיטה מהימנה ומדויקת ביותר.

מסקנות המחקר: החוקרים מסיקים כי לשיטת ה- BAUSsport\ SonicBone יש מספר יתרונות בולטים על שיטות אלטרנטיביות להערכת גיל מבנה העצם, אשר מבוססים על בדיקות רנטגן. ראשית, מכיוון שהשיטה מבוססת על טכנולוגיית אולטרסאונד, אין בה חשיפה לקרינה מייננת. שנית, מכיוון שהקריאה לא תלויה במפעיל, התוצאות אינן פגיעות לטעויות אנוש או למהימנות ומומחיות המפענח. שלישית, מדובר בבדיקה שאיננה חודרנית. לפיכך, ניתן לעשות שימוש תכוף ולהיעזר בסדרה של בדיקות BAUSsport\ SonicBone מבלי לפגוע בנבדקים בשום אופן ולכן מדובר בבדיקה האידיאלית למעקב אחר שינויים ולבדיקות הנערכות במהלך פרצי גדילה, במהלכן יש צורך בבדיקות מרובות ותכופות. בנוסף, בדיקת ה- BAUSsport\ SonicBone יעילה מאוד בקביעת הגיל הביולוגי של הנבדקים ולקבוע האם סטטוס הבגרות של הנבדקים מתקדם, תואם או מעוכב בהשוואה לגיל הכרונולוגי.

החוקרים מציינים כי שיטת ה- BAUSsport\ SonicBone בעלת ערך רב עבור מאמנים, ארגונים וגורמים מקצועיים נוספים בתחום הספורט. בין השאר, הבדיקה מאפשרת עריכת בדיקות והערכות שיטתיות, שגרתיות, לא חודרניות ונטולות קרינה בקרב צעירים ובכך לעקוב אחר הגדילה וההתפתחות שלהם. ולכך יש ערך עצום בתחום הספורט המקצועי, בעיקר כיוון שמעקב שיטתי זה מאפשר להתאים את האימונים האינדיבידואלים באופן המיטבי, למנוע פציעות ולמקסם את תהליך זיהוי ומקסום הכישרונות. כמו כן, שיטת ה- BAUSsport\ SonicBone מאפשרת ותומכת במגמות פרצות דרך בתחום הספורט העולמי, כגון הפרקטיקה של קבוצות המבוססות על גיל ביולוגי לעומת גיל כרונולוגי (Bio-Banding) הן למטרות אימון והן למטרות תחרות.

הפוסט גיל עצמות – מהימנות ודיוק של בדיקת ב-BAUSport לעומת שיטות אחרות הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.

ישנן מגוון של שיטות אשר מוצעות להערכה אובייקטיבית של גיל שלד העצמות. בנוסף, ישנן גם שיטות איכותניות יותר אשר מציעות דרכים להעריך את הבגרות הביולוגית באמצעות הערכה של סטטוס ההתפתחות המינית של השחקנים ומאפיינים נוספים הנראים לעיני המומחים בתחום. עד לאחרונה, השיטה הרדיולוגית- קרי צילום כף יד, נחשבה לשיטה המועדפת, המדויקת והאובייקטיבית ביותר לקביעת גיל שלד העצמות. אולם, בשנים האחרונות מחקרים רבים מצאו כי שיטה זו איננה מדויקת כפי שנהוג היה לחשוב ובנוסף, יש בעיה אתית חמורה המלווה לצילומי הרנטגן והיא הקרינה. מכיוון ששיטה זו דורשת ריבוי של צילומים בקרינה מייננת גבוהה הנעשים על ילדים וצעירים אשר פגיעים במיוחד לקרינה המייננת הזו, ישנם אפילו ארגונים באירופה אשר אוסרים על השימוש ברנטגן בקרב שחקנים בליגות הצעירות. שיטה חלופית היא הדימוי המגנטי הרסוננטי (Magnetic Resonance Imaging\MRI) אשר נטול קרינה ואפילו מדויק יותר מהרנטגן. אולם, ה-MRI טומן בחובו חסרונות כלכליים רבים מידי בכדי שיהיה פרקטי לפתרון הבעיה של בחירת שחקנים לארגוני ספורט מקצועיים. לפיכך, כיום ההבטחה הגדולה ביותר בתחום הנה פיתוח חדש של מכשיר אולטרסאונד דיאגנוסטי המכונה סוניק-בון (SonicBone\ BAUSport).

מכשיר הסוניק הוא מכשיר אולטרסאונד קטן ונייד אשר משמש לביצוע סונומטר של העצם. מכשיר הסוניק מאבחן שלושה חלקים של כף היד ושל המפרק ומודד גלים בתדרים גבוהים ובלתי נשמעים במכות אולטרסאונד קצרות וגם את פאקטור המרחק אשר מנבא בדיוק רב את קצב השחיקה של העצם. גיל שלד העצם נקבע באמצעות חישוב חציון שני המדדים הללו, קרי אלו העולים בבחינת שלושת חלקי העצמות ואלו העולים ממדידת קצב שחיקת העצם.

מטרת המחקר– מכיוון שבדיקת ה-MRI לא יעילה מבחינת הכסף והזמן הנדרש לבצע אותה, נבחנו שלוש שיטות אלטרנטיביות לקביעת גיל השלד בקרב שחקני כדורגל צעירים ומוכשרים מאוד. שלושת השיטות האלטרנטיביות אשר נבחנו הנן: א. השיטה האנטרופומטרית אשר מודדת גובה, גובה בישיבה וגובה הרגל מכף הרגל ועד סוף הירך ומחשבת ממוצע של הממצאים לקביעת גיל שלד העצם.  ב. השיטה הגיל הסומאטי אשר עושה שימוש במשוואות אשר מחשבות את גיל שלד העצם על ידי שכלול של ממצאים הכוללים את הגיל הכרונולוגי של השחקן, גובהו, גובהו בישיבה, אורך רגלו, משקלו ביחס לגובהו וגובהם של ההורים הביולוגים של השחקן.

שיטת מחקר- במחקר השתתפו 63 שחקני כדורגל (בנים) אשר השתתפו בתוכנית קידום שחקנים גרמנית ואשר נולדו בין השנים 2006-2008 והיו בין הגילאים 11-13 בעת עריכת המחקר. בכל קבוצת גיל נכללו לפחות 30 שחקנים. המחקר כולו נערך בתוך מסגרת זמן של שבועיים בבית החולים האוניברסיטאי בפרנקפורט שבגרמניה.  כל שחקן נבדק באופן אינדיבידואלי ובתווך זמנים של 25 דקות שבמהלכן אותו השחקן עבר בדיקת MRI, בדיקת אולטרסאונד באמצעות מכשיר ה-SonicBone, בדיקה אנטרופומטרית ובדיקת גיל סומאטי שהנן הערכה וויזואלית של פרמטרים שונים הנעשית על ידי מומחים רפואיים. לא נערכה בדיקת אולטרסאונד רגילה בשל שיקולים אתיים הקשורים לקרינה המייננת שבבדיקה זו. ממצאי הבדיקות השונות השוו סטטיסטית זו לזו במטרה לבחון את מידת האמינות של כל אחת מן השיטות.

תוצאות ומסקנות המחקר: במחקר עלה כי רמת האמינות של שלושת השיטות האלטרנטיביות ל-MRI  הנן גבוהות מאוד ועומדות על 98% אחוזי דיוק בהשוואה ל-MRI. יחד עם זאת, השיטה האנטרופומטרית וזו של חישוב הגיל הסומאטי נערכות על ידי רופאים ולכן הנן פגיעות לטעויות אנוש ולפיכך, החוקרים ממליצים להחליף את ה-MRI בלפחות שתיים מתוך שלוש השיטות אשר נבחנו והוכחו במחקר זה ולא להסתפק בבדיקה אחת. כמו כן, החוקרים ממליצים לשלב את שיטת ה-SonicBone כיוון שיש לה את יתרון הטכנולוגיה.

הפוסט בדיקת חיזוי גובה וגיל עצמות – חשיבות השימוש בבדיקה פשוטה ומהימנה בקרב ספורטאים הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.

יש בנמצא ובשימוש הפרקטי מגוון של שיטות לביצוע הערכת גיל השלד ושלב התפתחותם. אחת השיטות המובילות היא צילום רנטגן של כף היד, שיטה נוספת היא התבססות על ממצאים הנוגעים להתפתחות המינית של השחקנים. אולם השיטות האלו דורשות זמן, כסף ומשאבים נוספים, כמו כן הן מערבות רופאים מומחים ונחשבות לפולשניות ופוגעניות. לפיכך, מיושמת שיטה נוספת של הסתכלות, שיטה שבה אנשי רפואה ומאמנים אוספים מידע וויזואלי המבוסס על ידע וניסיון.

מטרת המחקר: מטרת המחקר הייתה להשוות בין אחוזי ההצלחה של צוותים רפואיים המתמחים בטיפול בספורטאים לבין אחוזי ההצלחה של מאמני ספורט בניבוי של גיל העצמות בקרב שחקני כדורגל מהליגה הצעירה הבכירה, בהתבסס על התבוננות וויזואלית. כמו גם לערוך השוואה בין מידת האמינות הפנימית של הצלחת הניבוי של צוותים רפואיים לבין אלו של מאמני כושר.

שיטת המחקר: תחילה, נאסף מדגם של גילאי עצמות מאומתים מ-89 שחקני כדורגל (גברים) עלית בקבוצות גיל הנעות בין 12-16, אשר משחקים במועדון הבונדסליגה (Bundesliga) הגרמנית. שנית, גויסו למחקר מדגם של 12 מאמני כדורגל מקצועיים ו-5 משתתפים מצוותים רפואיים המתמחים בספורט. כל אחד מן המאמנים ומן הרופאים הגיש ניבוי של גיל העצמות עבור כל אחד מן השחקנים אשר גילאי העצמות המאומתים שלהם נמצאים במדגם החסוי. לבסוף, נערך ניתוח סטטיסטי אשר כלל סטיית תקן של ההפרשים בין הניבוי של כל אחד מן המשתתפים משתי הקבוצות- מאמני הכדורגל והצוותים הרפואיים- לבין גילאי העצמות המאומתים. קורלציות סטטיסטיות חושבו בכדי לבחון את המהימנות הפנימית של התוצאות.

תוצאות: בעוד שבממוצע, כלל הניבויים משתי הקבוצות היו קרובות לגיל המאומת של עצמות השלד, הניבויים של מאמני הכדורגל אשר השתתפו במחקר היו מדויקים יותר מאלו של חברי הצוותים הרפואיים במחקר. ממצאי הניתוח הסטטיסטי הצביעו על יתרון קל אך משמעותי לטובת אחוזי הצלחת הניבוי של מאמני הכדורגל בהשוואה לאלו של חברי הצוותים הרפואיים אשר השתתפו במחקר. ההפרש הסטטיסטי בין גיל העצמות אשר ניבאו מאמני הכדורגל לבין גילאי העצמות המאומתים היה שקול לאפס, לעומת זאת, היו הפרשים קלים בין גילאי העצמות אשר חברי הצוותים הרפואיים ניבאו לבין הגילאים המאומתים. בנוסף, הצלחת הניבוי בקרב חברי הצוותים הרפואיים הייתה גבוהה רק בחישוב ההצלחה שלהם כקבוצה, בעוד שבאופן אינדיבידואלי ההפרשים הסטטיסטים בין הגיל המשוער בקרב קבוצה זו לבין הגילאים בפועל היו גבוהים יותר. רמת המהימנות הפנימית הייתה גבוהה בקרב שתי הקבוצות.

מסקנות המחקר המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא שהשגת תוצאות אובייקטיביות בנוגע לשלד העצמות המבוססות על ממצאים וויזואליים בלבד איננה אפשרית במידת דיוק מוחלטת ולפיכך החוקרים ממליצים על שימוש בטכנולוגיה.

המלצות פרקטיות: מידע מהימן בנוגע לשלד העצמות הנו בעל חשיבות עצומה בתהליך הבחירה והגיוס של שחקנים פוטנציאליים. אולם, מן המחקר הנוכחי עולה כי שיטת ההתבוננות הוויזואלית איננה מהימנה דיה וכי גם חברי צוותים רפואיים וגם מאמני כדורגל מומחים ומיומנים נמצאים בסבירות לטעות בשימוש בשיטה זו להערכת גיל והתפתחות שלד העצמות של שחקנים צעירים. לפיכך, החוקרים ממליצים לעשות שימוש בשיטות מדויקות יותר ולהיעזר בטכנולוגיות חדשות המאפשרות הערכות מדעיות ומדויקות יותר.  

הפוסט חיזוי גובה לספורטאים – סוניק בון שוברת שוויון בין מאמני כדורגל לחברי צוות רפואי ביכולת לחיזוי גובה סופי הופיע לראשונה ב-חיזוי גובה.