חיזוי גובה לספורטאים – סוניק בון שוברת שוויון בין מאמני כדורגל לחברי צוות רפואי ביכולת לחיזוי גובה סופי

רקע: ההערכה המתמשכת של הבגרות הביולוגית, אשר מוגדרת כתהליך ההבשלה של העצמות עד לכדי התפתחות מלאה, הנה היבט בעל חשיבות בזיהוי ופיתוח של הכישרון של שחקני כדורגל מקצועניים. שחקני כדורגל מקצועיים מן הליגות הצעירות נוטים לנוע על טווח רחב מאוד מבחינת סטטוס בגרות השלד, כאשר חלק מן השחקנים מתפתחים מוקדם יותר וחלק מאוחר יותר. זאת כאשר למידע הזה יש השפעה פוטנציאלית רבה על היכולת של בעלי העניין למקסם את הכישרון ולמזער את סיכויי הפציעה.
לחיזוי גובה וגיל עצמות צרו קשר:

בין השאר, המחקר בתחום מצביע על כך ששחקנים ששלדם מתפתח מוקדם ביחס לקבוצת השווים שלהם נוטים להצליח יותר במבחני כוח, מהירות וסיבולת ולקבל בשל כך יחס מוגזם מצד מגייסים. כאשר שחקנים ששלדם מתפתח מאוחר יותר עשויים להיות שחקנים כישרוניים ומיומנים הרבה יותר ובכל זאת להתפספס.

יש בנמצא ובשימוש הפרקטי מגוון של שיטות לביצוע הערכת גיל השלד ושלב התפתחותם. אחת השיטות המובילות היא צילום רנטגן של כף היד, שיטה נוספת היא התבססות על ממצאים הנוגעים להתפתחות המינית של השחקנים. אולם השיטות האלו דורשות זמן, כסף ומשאבים נוספים, כמו כן הן מערבות רופאים מומחים ונחשבות לפולשניות ופוגעניות. לפיכך, מיושמת שיטה נוספת של הסתכלות, שיטה שבה אנשי רפואה ומאמנים אוספים מידע וויזואלי המבוסס על ידע וניסיון.

מטרת המחקר: מטרת המחקר הייתה להשוות בין אחוזי ההצלחה של צוותים רפואיים המתמחים בטיפול בספורטאים לבין אחוזי ההצלחה של מאמני ספורט בניבוי של גיל העצמות בקרב שחקני כדורגל מהליגה הצעירה הבכירה, בהתבסס על התבוננות וויזואלית. כמו גם לערוך השוואה בין מידת האמינות הפנימית של הצלחת הניבוי של צוותים רפואיים לבין אלו של מאמני כושר.

שיטת המחקר: תחילה, נאסף מדגם של גילאי עצמות מאומתים מ-89 שחקני כדורגל (גברים) עלית בקבוצות גיל הנעות בין 12-16, אשר משחקים במועדון הבונדסליגה (Bundesliga) הגרמנית. שנית, גויסו למחקר מדגם של 12 מאמני כדורגל מקצועיים ו-5 משתתפים מצוותים רפואיים המתמחים בספורט. כל אחד מן המאמנים ומן הרופאים הגיש ניבוי של גיל העצמות עבור כל אחד מן השחקנים אשר גילאי העצמות המאומתים שלהם נמצאים במדגם החסוי. לבסוף, נערך ניתוח סטטיסטי אשר כלל סטיית תקן של ההפרשים בין הניבוי של כל אחד מן המשתתפים משתי הקבוצות- מאמני הכדורגל והצוותים הרפואיים- לבין גילאי העצמות המאומתים. קורלציות סטטיסטיות חושבו בכדי לבחון את המהימנות הפנימית של התוצאות.

תוצאות: בעוד שבממוצע, כלל הניבויים משתי הקבוצות היו קרובות לגיל המאומת של עצמות השלד, הניבויים של מאמני הכדורגל אשר השתתפו במחקר היו מדויקים יותר מאלו של חברי הצוותים הרפואיים במחקר. ממצאי הניתוח הסטטיסטי הצביעו על יתרון קל אך משמעותי לטובת אחוזי הצלחת הניבוי של מאמני הכדורגל בהשוואה לאלו של חברי הצוותים הרפואיים אשר השתתפו במחקר. ההפרש הסטטיסטי בין גיל העצמות אשר ניבאו מאמני הכדורגל לבין גילאי העצמות המאומתים היה שקול לאפס, לעומת זאת, היו הפרשים קלים בין גילאי העצמות אשר חברי הצוותים הרפואיים ניבאו לבין הגילאים המאומתים. בנוסף, הצלחת הניבוי בקרב חברי הצוותים הרפואיים הייתה גבוהה רק בחישוב ההצלחה שלהם כקבוצה, בעוד שבאופן אינדיבידואלי ההפרשים הסטטיסטים בין הגיל המשוער בקרב קבוצה זו לבין הגילאים בפועל היו גבוהים יותר. רמת המהימנות הפנימית הייתה גבוהה בקרב שתי הקבוצות.

מסקנות המחקר המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא שהשגת תוצאות אובייקטיביות בנוגע לשלד העצמות המבוססות על ממצאים וויזואליים בלבד איננה אפשרית במידת דיוק מוחלטת ולפיכך החוקרים ממליצים על שימוש בטכנולוגיה.

המלצות פרקטיות: מידע מהימן בנוגע לשלד העצמות הנו בעל חשיבות עצומה בתהליך הבחירה והגיוס של שחקנים פוטנציאליים. אולם, מן המחקר הנוכחי עולה כי שיטת ההתבוננות הוויזואלית איננה מהימנה דיה וכי גם חברי צוותים רפואיים וגם מאמני כדורגל מומחים ומיומנים נמצאים בסבירות לטעות בשימוש בשיטה זו להערכת גיל והתפתחות שלד העצמות של שחקנים צעירים. לפיכך, החוקרים ממליצים לעשות שימוש בשיטות מדויקות יותר ולהיעזר בטכנולוגיות חדשות המאפשרות הערכות מדעיות ומדויקות יותר.  

דילוג לתוכן