האתגר המוביל בתהליך הבחירה והגיוס של שחקנים לקבוצות מקצועיות הוא ביצוע הערכה נכונה של הסטטוס הבגרות הביולוגית (biological maturity status\BMS) של השחקנים. סטטוס הגיל הביולוגי של שחקנים שונה מגילם הכרונולוגי וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, שחקנים מקובצים לפי גיל שנתי, כך ששחקנים אשר נולדו ברבע הראשון של השנה בוגרים יותר ובעלי יתרונות מגוונים בהשוואה לשחקנים אשר נולדו ברבע האחרון של השנה. שנית, ההתפתחות הביולוגית לא מתרחשת באופן אחיד וכל אינדיבידואל מתפתח בקצב שונה, לפיכך גיל שלד העצמות (הבגרות הביולוגית) של שחקנים באותה קבוצת הגיל הכרונולוגית עשויה לנוע בטווח של שנים ספורות.
ישנן מגוון של שיטות אשר מוצעות להערכה אובייקטיבית של גיל שלד העצמות. בנוסף, ישנן גם שיטות איכותניות יותר אשר מציעות דרכים להעריך את הבגרות הביולוגית באמצעות הערכה של סטטוס ההתפתחות המינית של השחקנים ומאפיינים נוספים הנראים לעיני המומחים בתחום. עד לאחרונה, השיטה הרדיולוגית- קרי צילום כף יד, נחשבה לשיטה המועדפת, המדויקת והאובייקטיבית ביותר לקביעת גיל שלד העצמות. אולם, בשנים האחרונות מחקרים רבים מצאו כי שיטה זו איננה מדויקת כפי שנהוג היה לחשוב ובנוסף, יש בעיה אתית חמורה המלווה לצילומי הרנטגן והיא הקרינה. מכיוון ששיטה זו דורשת ריבוי של צילומים בקרינה מייננת גבוהה הנעשים על ילדים וצעירים אשר פגיעים במיוחד לקרינה המייננת הזו, ישנם אפילו ארגונים באירופה אשר אוסרים על השימוש ברנטגן בקרב שחקנים בליגות הצעירות. שיטה חלופית היא הדימוי המגנטי הרסוננטי (Magnetic Resonance Imaging\MRI) אשר נטול קרינה ואפילו מדויק יותר מהרנטגן. אולם, ה-MRI טומן בחובו חסרונות כלכליים רבים מידי בכדי שיהיה פרקטי לפתרון הבעיה של בחירת שחקנים לארגוני ספורט מקצועיים. לפיכך, כיום ההבטחה הגדולה ביותר בתחום הנה פיתוח חדש של מכשיר אולטרסאונד דיאגנוסטי המכונה סוניק-בון (SonicBone\ BAUSport).
מכשיר הסוניק הוא מכשיר אולטרסאונד קטן ונייד אשר משמש לביצוע סונומטר של העצם. מכשיר הסוניק מאבחן שלושה חלקים של כף היד ושל המפרק ומודד גלים בתדרים גבוהים ובלתי נשמעים במכות אולטרסאונד קצרות וגם את פאקטור המרחק אשר מנבא בדיוק רב את קצב השחיקה של העצם. גיל שלד העצם נקבע באמצעות חישוב חציון שני המדדים הללו, קרי אלו העולים בבחינת שלושת חלקי העצמות ואלו העולים ממדידת קצב שחיקת העצם.
מטרת המחקר– מכיוון שבדיקת ה-MRI לא יעילה מבחינת הכסף והזמן הנדרש לבצע אותה, נבחנו שלוש שיטות אלטרנטיביות לקביעת גיל השלד בקרב שחקני כדורגל צעירים ומוכשרים מאוד. שלושת השיטות האלטרנטיביות אשר נבחנו הנן: א. השיטה האנטרופומטרית אשר מודדת גובה, גובה בישיבה וגובה הרגל מכף הרגל ועד סוף הירך ומחשבת ממוצע של הממצאים לקביעת גיל שלד העצם. ב. השיטה הגיל הסומאטי אשר עושה שימוש במשוואות אשר מחשבות את גיל שלד העצם על ידי שכלול של ממצאים הכוללים את הגיל הכרונולוגי של השחקן, גובהו, גובהו בישיבה, אורך רגלו, משקלו ביחס לגובהו וגובהם של ההורים הביולוגים של השחקן.
שיטת מחקר- במחקר השתתפו 63 שחקני כדורגל (בנים) אשר השתתפו בתוכנית קידום שחקנים גרמנית ואשר נולדו בין השנים 2006-2008 והיו בין הגילאים 11-13 בעת עריכת המחקר. בכל קבוצת גיל נכללו לפחות 30 שחקנים. המחקר כולו נערך בתוך מסגרת זמן של שבועיים בבית החולים האוניברסיטאי בפרנקפורט שבגרמניה. כל שחקן נבדק באופן אינדיבידואלי ובתווך זמנים של 25 דקות שבמהלכן אותו השחקן עבר בדיקת MRI, בדיקת אולטרסאונד באמצעות מכשיר ה-SonicBone, בדיקה אנטרופומטרית ובדיקת גיל סומאטי שהנן הערכה וויזואלית של פרמטרים שונים הנעשית על ידי מומחים רפואיים. לא נערכה בדיקת אולטרסאונד רגילה בשל שיקולים אתיים הקשורים לקרינה המייננת שבבדיקה זו. ממצאי הבדיקות השונות השוו סטטיסטית זו לזו במטרה לבחון את מידת האמינות של כל אחת מן השיטות.
תוצאות ומסקנות המחקר: במחקר עלה כי רמת האמינות של שלושת השיטות האלטרנטיביות ל-MRI הנן גבוהות מאוד ועומדות על 98% אחוזי דיוק בהשוואה ל-MRI. יחד עם זאת, השיטה האנטרופומטרית וזו של חישוב הגיל הסומאטי נערכות על ידי רופאים ולכן הנן פגיעות לטעויות אנוש ולפיכך, החוקרים ממליצים להחליף את ה-MRI בלפחות שתיים מתוך שלוש השיטות אשר נבחנו והוכחו במחקר זה ולא להסתפק בבדיקה אחת. כמו כן, החוקרים ממליצים לשלב את שיטת ה-SonicBone כיוון שיש לה את יתרון הטכנולוגיה.
